ברדה (הולנד)
| |||
 | |||
| הנמל הפנימי בברדה | |||
| מדינה |
 הולנד | ||
|---|---|---|---|
| מחוז |
 צפון בראבנט | ||
| שטח | 129.15 קמ"ר | ||
| גובה | 3.0 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 183,456 (2017) | ||
| ‑ צפיפות | 5,345 נפש לקמ"ר (2010) | ||
| קואורדינטות | 51°34′N 4°48′E / 51.567°N 4.800°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.breda.nl | |||
.svg)
ברדה (בהולנדית: Breda) היא עיר בדרום הולנד, מן הערים הראשיות במחוז צפון בראבנט, השוכנת במפגש הנהרות מרק (Mark) ואָה (Aa). השם הוא גלגול של "Brede Aa", כלומר "האָה הרחב". הודות לביצוריה הייתה לעיר חשיבות אסטרטגית ופוליטית במשך תקופה ארוכה, והיא נהנתה מזכויות עירוניות מסוימות במסגרת האימפריה הרומית הקדושה. ברדה עברה לרשותו של בית אורנז'-נסאו בעקבות הסכם נישואים, ומאז היא מרכז מקומי חשוב בארצות השפלה.
באזור המטרופוליני של ברדה מתגוררים, על פי הערכות, כ-316,000 איש (2008).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאה ה-11 הייתה ברדה פייף הכפוף ישירות לקיסר האימפריה הרומית הקדושה. העיר קיבלה כתב-זכויות לראשונה ב-1252. לאחר מכן הוענקה לה הזכות להקים ביצורים, ובעיר נבנו חומות ובהן שערים בסגנון רומי.
ב-1327 נמכרה העיר לדוכס בראבנט יאן השלישי, וב-1350 נמכרה הנחלה שנית ליאן וָאסֶנָאר; יוהנה מפּוֹלאנן, בתו, נישאה לאנגלברט הראשון מנסאו (1370–1442), וכך עברה העיר לרשות בית נסאו, ששלט בה עד 1795. כשהעיר הייתה בשליטתו של וילם השתקן מבית נסאו, שהיה סטאדהאודר של הולנד, זלנד ואוטרכט, פרצה מלחמת שמונים השנה שהפכה את ברדה לחלק מן הרפובליקה ההולנדית (כניעת העיר מתועדת בציור כניעת ברדה של דייגו ולסקס לפי תיאוריו של מפקד הכוחות ההולנדים, ספינולה). ברדה נותרה כברונות במסגרת בית אוראנז' עד לכיבוש בידי הכוחות המהפכניים הצרפתיים ב-1795.
בעקבות מעבר העיר לרשות בין אוראנז', היא הפכה לאחת מערי המגורים הרשמיות (residenzstadt) של המשפחה. בעקבות בני בית אוראנז' באו אצילים נוספים שביקשו בקרבתם, ובעיר נבנו ארמונות רבים ובתי מידות, ביניהם הארמון הראשון בסגנון אדריכלות הרנסאנס שנבנה מצפון לאלפּים. חשיבותה הכלכלית והאסטרטגית של העיר גברה במהלך המאה ה-15, ונבנתה בה כנסייה גדולה בסגנון גותי-בראבנטי ("הכנסייה הגדולה" או Grote Kerk). בשנת 1534 שיקם היינריך (או הנדריק) השלישי לבית נסאו-ברדה את חומות העיר מימי הביניים, בסגנון מפואר ומרשים. באותה שנה כילתה שרפה את רוב הבתים בעיר.
ביולי 1581, באחד הקרבות המרים של מלחמת שמונים השנה, נכבשה העיר בסערה על ידי כוחות ספרדיים בפיקודו של קלאודיוס ון בַּרלֶמוֹן, שכינויו היה אוֹפֶּן (Haultpenne), על שם אחוזת אבותיו. אף על פי שהעיר נכנעה בתמורה להבטחה שלא יאונה לה רע, החיילים בזזו את העיר וטבחו בתושביה. יותר מ-500 אזרחים נהרגו. בחודש מרץ 1590 הצליחו ההולנדים לכבוש את העיר מחדש, בפיקודו של נסיך אוראנז' מאוריץ, כאשר כוח מובחר של 68 חיילים הסתתרו מתחת לכיסויה של סירה שהובילה כבול לעיר. העיר נפלה שנית בידי הספרדים, בעקבות מצור של עשרה חודשים (1624-25), חזרה שנית לידי הולנד ב-1637, ולבסוף נכללה באופן סופי ברפובליקה ההולנדית בעקבות שלום וסטפאליה.
צ'ארלס השני התגורר בברדה במשך רוב תקופת גלותו מאנגליה בימי שלטונו של אוליבר קרומוול, מה שהתאפשר לו בזכות קרבתו לאחותו מרי, אלמנתו של וילם השני. בשנת 1660 פרסם את "הצהרת ברדה", ובה פירט את תנאיו לקבלת הכתר האנגלי בהמשך אותה שנה.
ב-31 ביולי 1667 נחתם בעיר חוזה ברדה שהביא לסיומה של מלחמת הולנד-אנגליה השנייה., שבה לחמה הולנד בצ'ארלס השני, שבעבר נתנה לו חסות. בין השנים 1746 ו-1748 נערך בעיר קונגרס ברדה, סדרת שיחות בין בריטניה וצרפת שנועדה להביא לקצה של מלחמת הירושה האוסטרית, והוליכו בסופו של דבר לחתימת חוזה אקס-לה-שאפל.
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעת מלחמת העולם השנייה הייתה העיר נתונה תחת כיבוש גרמני. היא שוחררה במהלך מלקחיים מוצלח שתוכנן והוצא אל הפועל ב-29 באוקטובר 1944 על ידי הדיוויזיה המשוריינת הראשונה של צבא פולין בפיקודו של הגנרל סטניסלב מאצ'ק. מדי שנה, בחגיגות יום השחרור, מתארחים בברדה חיילים פולניים רבים והעיר מקדישה חלק מיוחד בטקס לזכר הנופלים הפולנים. במרכז העיר יש אנדרטה לכבוד החללים הפולנים והגנרל מאצ'ק, הקבורים בבית קברות צבאי פולני בקרבת מקום. בברדה היה אחד מבתי הכלא הראשונים בנוסח פנאופטיקון, ונכלאו בו פושעי המלחמה הנאציים היחידים שנכלאו בהולנד על פשעיהם בזמן המלחמה; הם היו ידועים בשם "הארבעה מברדה". בין הכלואים היה וילי לאגס.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ברדה
- ברדה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ברדה (הולנד), דף שער בספרייה הלאומית
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 אמסטרדם .jpg) רוטרדם | |||||||||
| 1 | אמסטרדם | צפון הולנד | 1,114,745 | 11 | אלמיירה | פלבולנד | 177,045 |  האג  אוטרכט | |
| 2 | רוטרדם | דרום הולנד | 829,875 | 12 | הירלן | לימבורג | 169,560 | ||
| 3 | האג | דרום הולנד | 803,835 | 13 | דן בוס | צפון בראבנט | 162,165 | ||
| 4 | אוטרכט | אוטרכט | 382,520 | 14 | ניימכן | חלדרלנד | 161,000 | ||
| 5 | איינדהובן | צפון בראבנט | 298,795 | 15 | ברדה | צפון בראבנט | 154,880 | ||
| 6 | ליידן | דרום הולנד | 270,225 | 16 | אמרספורט | אוטרכט | 153,420 | ||
| 7 | דורדרכט | דרום הולנד | 221,235 | 17 | אנסחדה | אוברייסל | 147,850 | ||
| 8 | חרונינגן | חרונינגן | 213,705 | 18 | אפלדורן | חלדרלנד | 140,210 | ||
| 9 | טילבורך | צפון בראבנט | 213,055 | 19 | זוטרמר | דרום הולנד | 124,065 | ||
| 10 | הארלם | צפון הולנד | 204,570 | 20 | מאסטריכט | לימבורג | 118,250 | ||
